האנדרטה בביר עסלוג'

לזכר 34 חיילי צה"ל שנפלו במלחמת העצמאות

ההדרכה תתקיים בשעה 10:00 ע"י מדריכים של בית ספר שדה הר הנגב

אנדרטה לזכר 34 חיילי צה"ל שנפלו במלחמת העצמאות בקרבות באזור משאבי שדה ורביבים, בקרבות ביר עסלוג' ובקרבות נוספים. האנדרטה נראית כגל אבנים גבוה ובלוחית שבמרכזו נחרטו שמות הנופלים. במקור הייתה מורכבת האנדרטה מאבני הגיר המקוריות מהן היה בנוי בניין המשטרה, אך משאלה התפוררו הן הוחלפו באבנים אחרות. האנדרטה מוקדשת לא רק לנופלים בקרב על ביר עסלוג' אלא גם לנופלים בקרבות אחרים בסביבה, מרביתם לוחמים בגדוד השמיני של הפלמ"ח ומקצתם תושבי האזור.

ניתן להגיע עצמאית בכל שעות היום. 

ביר עסלוג' היה כפר בדואי על צומת דרכים בנגב סמוך לצומת משאבים של ימינו. בנקודה זו הקימו העות'מאנים מרכז מנהלי לשבטים הבדואים המקומיים וערב מלחמת העולם הראשונה גם מחנה צבאי. לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ-ישראל במלחמת העולם הראשונה הקימו הבריטים גם הם מחנה צבאי במקום ולצידו תחנת משטרה.

קיבוץ רביבים שקם בשנת 1943 קיים יחסי שכנות הן עם תחנת המשטרה והן עם תושבי הכפר הבדואי הסמוך לו.

עם ראשיתה של מלחמת העצמאות התדרדרו היחסים בין חברי הקיבוץ לשכניהם. עוד בשלב הראשון של המלחמה, קודם עזיבת הבריטים את הארץ, נרצחו במקום שלושה חברי קיבוץ רביבים שביקשו לפנות לבית אשל פצועים שנפגעו במתקפה דרומה משם. הבריטים סרבו להכניס את הפצועים לתחנת המשטרה והם נורו בדרך חזרה לרביבים.

עם עזיבת הבריטים את הארץ תפסו את האזור כוחות מצריים והמתח מול הקיבוץ נמשך. לנקודה זו הייתה חשיבות קריטית בהבטחת שרשרת האספקה של ראשי החץ המצריים שהתקדמו הרחק צפונה ומזרחה משם לכיוון מרכז הארץ ואיימו על קיומה של מדינת ישראל. על כן הוחלט לכבוש את תחנת המשטרה והאזור לקראת סוף שלב הקרבות הראשון במלחמת העצמאות – ביוני 1948.

משימת הכיבוש הוטלה על הגדוד השמיני של הפלמ"ח שפעל בסיוע חברי קיבוצים מהאזור. בקרב לכיבוש המקום נהרגו 4 לוחמים. לאחר הנצחון בקרב הלוחמים לא נכנסו תחילה לתחנת המשטרה כיוון שהגיעו אליהם ידיעות מודיעיניות על כך שהיא ממולכדת. אבל מידע שהגיע אליהם משבויים שנלקחו בקרב היה כי בתוך תחנת המשטרה יש נשק רב. הלוחמים שסבלו ממחסור בנשק ניסו להיכנס לתחנת המשטרה אבל אז הפעילו הכוחות שנסוגו ממנה מוקש. 11 לוחמים נוספים נהרגו.

לכיבוש ביר עסלוג' הייתה אמורה להיות משמעות חשובה ביותר להמשכה של המלחמה. השליטה הישראלית באזור ניתקה את הדרך הראשית מסיני לבאר-שבע ואמורה הייתה לפגוע בשרשרת האספקה של הכוחות המצרים שלחמו שם. ואולם, המציאות הייתה שונה – המצרים תפסו כעבור זמן קצר משלטים נוספים באזור ובנו דרך עוקפת. כעבור כמה חודשים הם התקיפו את המאחז הישראלי בביר עסלוג' ונהדפו. האזור כולו נכבש רק לקראת סופה של המלחמה, בדצמבר 1948, כחלק ממבצע חורב.

בין החללים המונצחים באנדרטה:

משה (מושיק) קלינמן

נולד ב-1929 בכפר יחזקאל. הוא למד בקריית חיים ובבית הספר המקצועי שליד הטכניון והתמחה בהנדסת חשמל. בתקופת לימודיו הצטרף לגדנ"ע וערב הקמת המדינה התגייס לפלמ"ח. בשורות הארגון סיים קורס צלפים ולאחר מכן הפך למ"כ. נפצע קשה בכיבוש ביר עסלוג', הועבר במטוס לבית-חולים בתל-אביב ושם מת מפצעיו.

אורי וינהבר

נולד ב-1926 בתל-אביב. הוא התחנך במסגרות ציוניות סוציאליסטיות והיה חבר בנוער העובד. ב-1944 התגייס לפלמ"ח וב-1945 עבר עם קבוצתו לרביבים. הוא היה הנהג של הנקודה ותוך סיכון עצמי דאג לאספקה השוטפת לחבריו. בדצמבר 1947 יצא מרביבים כדי לסייע לכיתת חיילים שהותקפה סמוך ליישוב הערבי השכן. הוא פנה למחנה הצבאי הבריטי בביר עסלוג' כדי לבקש ליווי למכוניתו בה הוביל פצועים מהתקרית לבאר-שבע. הבריטים השיבו את פניו ריקם ומשיצא מתחנת המשטרה נפתחה עליו אש קטלנית, הוא נפצע קשה ולבסוף מת מפצעיו. נקבר בבית הקברות בנחלת יצחק.

עמוס (עמוסק'ה) סלומון

נולד ב-1930 בחיפה למשפחת עולים מבולגריה. לאחר שסיים שש כיתות נאלץ לפרוש מלימודיו ולעבוד לפרנסת המשפחה. הוא הצטרף לפלמ"ח בגיל צעיר מאוד ועם פרוץ מלחמת העצמאות לחם בחטיבת הנגב. השתתף בקרבות רבים בדרום בראשית הפלישה המצרית ובין היתר בבארות יצחק, בחלוצה ובניר עם. נפל בקרב על ביר עסלוג' ונקבר בבית הקברות ברביבים.

יצחק (מרקו) צ'וקרן

נולד בשנת 1927 באיסטנבול שבתורכיה. הצטיין בלימודיו בבית הספר היסודי אבל בגלל מצוקת המשפחה לא המשיך בלימודים. נתפש לרעיון הציוני כאשר נודע לו על קיומו של הישוב היהודי החדש בארץ ישראל ושאף לעלות לארץ. הוא הצליח להגבר על התנגדות הוריו ומכשולים נוספים ועלה לארץ בעליית הנוער בשנת 1943 להכשרה בקיבוץ גבעת חיים. הוא הגיע גם לקיבוץ הצעיר רביבים שבנגב. התגייס לפלמ"ח ובתום שתי שנות שירות הצטרף עם חבריו למשאבים-חלוצה. עם פרוץ מלחמת העצמאות השתתף בהגנת הנגב. נהרג בפיצוץ המוקש במשטרת ביר עסלוג'.

דרכי הגעה

אנדרטת ביר עסלוג' נמצאת מול פארק גולדה. סמוך לצומת משאבים. בצומת משאבים פונים לכיוון צאלים ורביבים ומגיעים לפארק גולדה. בצידו השני של הכביש ממש בצומת הגישה למרחצאות נווה מדבר נמצאת האנדרטה.

או נווטו אלינו בוייז:

האנדרטה בביר עסלוג'

לזכר 34 חיילי צה"ל שנפלו במלחמת העצמאות

ההדרכה תתקיים בשעה 10:00 ע"י מדריכים של בית ספר שדה הר הנגב

אנדרטה לזכר 34 חיילי צה"ל שנפלו במלחמת העצמאות בקרבות באזור משאבי שדה ורביבים, בקרבות ביר עסלוג' ובקרבות נוספים. האנדרטה נראית כגל אבנים גבוה ובלוחית שבמרכזו נחרטו שמות הנופלים. במקור הייתה מורכבת האנדרטה מאבני הגיר המקוריות מהן היה בנוי בניין המשטרה, אך משאלה התפוררו הן הוחלפו באבנים אחרות. האנדרטה מוקדשת לא רק לנופלים בקרב על ביר עסלוג' אלא גם לנופלים בקרבות אחרים בסביבה, מרביתם לוחמים בגדוד השמיני של הפלמ"ח ומקצתם תושבי האזור.

ניתן להגיע עצמאית בכל שעות היום. 

ביר עסלוג' היה כפר בדואי על צומת דרכים בנגב סמוך לצומת משאבים של ימינו. בנקודה זו הקימו העות'מאנים מרכז מנהלי לשבטים הבדואים המקומיים וערב מלחמת העולם הראשונה גם מחנה צבאי. לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ-ישראל במלחמת העולם הראשונה הקימו הבריטים גם הם מחנה צבאי במקום ולצידו תחנת משטרה.

קיבוץ רביבים שקם בשנת 1943 קיים יחסי שכנות הן עם תחנת המשטרה והן עם תושבי הכפר הבדואי הסמוך לו.

עם ראשיתה של מלחמת העצמאות התדרדרו היחסים בין חברי הקיבוץ לשכניהם. עוד בשלב הראשון של המלחמה, קודם עזיבת הבריטים את הארץ, נרצחו במקום שלושה חברי קיבוץ רביבים שביקשו לפנות לבית אשל פצועים שנפגעו במתקפה דרומה משם. הבריטים סרבו להכניס את הפצועים לתחנת המשטרה והם נורו בדרך חזרה לרביבים.

עם עזיבת הבריטים את הארץ תפסו את האזור כוחות מצריים והמתח מול הקיבוץ נמשך. לנקודה זו הייתה חשיבות קריטית בהבטחת שרשרת האספקה של ראשי החץ המצריים שהתקדמו הרחק צפונה ומזרחה משם לכיוון מרכז הארץ ואיימו על קיומה של מדינת ישראל. על כן הוחלט לכבוש את תחנת המשטרה והאזור לקראת סוף שלב הקרבות הראשון במלחמת העצמאות – ביוני 1948.

משימת הכיבוש הוטלה על הגדוד השמיני של הפלמ"ח שפעל בסיוע חברי קיבוצים מהאזור. בקרב לכיבוש המקום נהרגו 4 לוחמים. לאחר הנצחון בקרב הלוחמים לא נכנסו תחילה לתחנת המשטרה כיוון שהגיעו אליהם ידיעות מודיעיניות על כך שהיא ממולכדת. אבל מידע שהגיע אליהם משבויים שנלקחו בקרב היה כי בתוך תחנת המשטרה יש נשק רב. הלוחמים שסבלו ממחסור בנשק ניסו להיכנס לתחנת המשטרה אבל אז הפעילו הכוחות שנסוגו ממנה מוקש. 11 לוחמים נוספים נהרגו.

לכיבוש ביר עסלוג' הייתה אמורה להיות משמעות חשובה ביותר להמשכה של המלחמה. השליטה הישראלית באזור ניתקה את הדרך הראשית מסיני לבאר-שבע ואמורה הייתה לפגוע בשרשרת האספקה של הכוחות המצרים שלחמו שם. ואולם, המציאות הייתה שונה – המצרים תפסו כעבור זמן קצר משלטים נוספים באזור ובנו דרך עוקפת. כעבור כמה חודשים הם התקיפו את המאחז הישראלי בביר עסלוג' ונהדפו. האזור כולו נכבש רק לקראת סופה של המלחמה, בדצמבר 1948, כחלק ממבצע חורב.

בין החללים המונצחים באנדרטה:

משה (מושיק) קלינמן

נולד ב-1929 בכפר יחזקאל. הוא למד בקריית חיים ובבית הספר המקצועי שליד הטכניון והתמחה בהנדסת חשמל. בתקופת לימודיו הצטרף לגדנ"ע וערב הקמת המדינה התגייס לפלמ"ח. בשורות הארגון סיים קורס צלפים ולאחר מכן הפך למ"כ. נפצע קשה בכיבוש ביר עסלוג', הועבר במטוס לבית-חולים בתל-אביב ושם מת מפצעיו.

אורי וינהבר

נולד ב-1926 בתל-אביב. הוא התחנך במסגרות ציוניות סוציאליסטיות והיה חבר בנוער העובד. ב-1944 התגייס לפלמ"ח וב-1945 עבר עם קבוצתו לרביבים. הוא היה הנהג של הנקודה ותוך סיכון עצמי דאג לאספקה השוטפת לחבריו. בדצמבר 1947 יצא מרביבים כדי לסייע לכיתת חיילים שהותקפה סמוך ליישוב הערבי השכן. הוא פנה למחנה הצבאי הבריטי בביר עסלוג' כדי לבקש ליווי למכוניתו בה הוביל פצועים מהתקרית לבאר-שבע. הבריטים השיבו את פניו ריקם ומשיצא מתחנת המשטרה נפתחה עליו אש קטלנית, הוא נפצע קשה ולבסוף מת מפצעיו. נקבר בבית הקברות בנחלת יצחק.

עמוס (עמוסק'ה) סלומון

נולד ב-1930 בחיפה למשפחת עולים מבולגריה. לאחר שסיים שש כיתות נאלץ לפרוש מלימודיו ולעבוד לפרנסת המשפחה. הוא הצטרף לפלמ"ח בגיל צעיר מאוד ועם פרוץ מלחמת העצמאות לחם בחטיבת הנגב. השתתף בקרבות רבים בדרום בראשית הפלישה המצרית ובין היתר בבארות יצחק, בחלוצה ובניר עם. נפל בקרב על ביר עסלוג' ונקבר בבית הקברות ברביבים.

יצחק (מרקו) צ'וקרן

נולד בשנת 1927 באיסטנבול שבתורכיה. הצטיין בלימודיו בבית הספר היסודי אבל בגלל מצוקת המשפחה לא המשיך בלימודים. נתפש לרעיון הציוני כאשר נודע לו על קיומו של הישוב היהודי החדש בארץ ישראל ושאף לעלות לארץ. הוא הצליח להגבר על התנגדות הוריו ומכשולים נוספים ועלה לארץ בעליית הנוער בשנת 1943 להכשרה בקיבוץ גבעת חיים. הוא הגיע גם לקיבוץ הצעיר רביבים שבנגב. התגייס לפלמ"ח ובתום שתי שנות שירות הצטרף עם חבריו למשאבים-חלוצה. עם פרוץ מלחמת העצמאות השתתף בהגנת הנגב. נהרג בפיצוץ המוקש במשטרת ביר עסלוג'.

דרכי הגעה

אנדרטת ביר עסלוג' נמצאת מול פארק גולדה. סמוך לצומת משאבים. בצומת משאבים פונים לכיוון צאלים ורביבים ומגיעים לפארק גולדה. בצידו השני של הכביש ממש בצומת הגישה למרחצאות נווה מדבר נמצאת האנדרטה.

או נווטו אלינו בוייז:

אנדרטאות

האתר בהרצה יתכנו תקלות. אנו עובדים עליהן כדי להביא לכם את חווית הגלישה הטובה ביותר