האנדרטה לבמבי יאירי

אנדרטה לזכרו של יוסף יאירי - במקום בו נפל

ההדרכה תתקיים ביום שישי 21.04 בשעה 9:00 – בהדרכת מיכה ארז ממרחב עם.

אנדרטה לזכרו של יוסף יאירי, שכונה במבי, אשר נהרג בדרכו חזרה לשדה בוקר לאחר שנסע לבאר שבע לחדש אספקה לישוב. האנדרטה מוצבת במקום בו אירעה התקרית – במקום המארב בו נורה יאירי, בסמוך לכביש ולישוב מרחבעם, מול הכניסה לנחל הרועה. האנדרטה: גל אבנים לצד הדרך ועליו שלט אבן עם שמו של יאירי, כינויו ותאריך מותו.

ניתן גם להגיע עצמאית בכל שעות היום.

שדה בוקר הוקמה בשנת 1952. קבוצה של צעירים, שחלקם לחמו בנגב במלחמת העצמאות, החליטו להקים בנגב ישוב, אולי אפילו חוות בוקרים, כמו במערב הפרוע. כחודש אחרי הקמת הישוב הגיע למקום בחור צעיר שלא היה מוכר לחברי הגרעין הראשון שהתיישב במקום. הוא הציג את עצמו בשם במבי, ביקש להצטרף אליהם והם נעתרו. במבי – הוא יוסף יאירי – התגלה כבחור חרוץ ונחמד, שעבד ברצון והיה לו גם חוש הומור. הוא התחבב מאוד על החברים במקום ועשה כל עבודה. בסוף השנה, למרות שלא היה מהמייסדים, התמנה למרכז המשק.

חלק מתפקידו כמרכז משק היה לדאוג לאספקה. שדה בוקר היה באותם ימים ישוב מרוחק שהדרך אליו היתה דרך עפר. מעט מאוד כלי רכב הגיעו לאזור. מדי פעם צריך היה לקחת את הרכב של הישוב ולצאת לבאר שבע או למרכז להביא אספקה לחברים ולמשק.

בחנוכה, יום ששי 19.12.1952, יצא יאירי מבאר שבע עם רכב מלא באספקה לשדה בוקר. הרכב נתקע והוא ניסה למצוא דרך אחרת להגיע לישוב המרוחק. הוא הצליח לתפוס טרמפ במשאית צבאית של ההנדסה הקרבית שהחיילים שהיו עליה הסכימו לקחת גם אותו וגם את האספקה.

בדרך, כשכבר עברו את ירוחם והתקרבו לשדה בוקר, נתקלה המשאית במחסום על הכביש שחייב את אותם לעצור. הם חשבו שהצבא הקים את המחסום כיוון שהדרך היתה קשה למעבר, בעיקר בחורף. אבל מיד כשעצרו נפתחה עליהם אש. היה זה מארב של מסתננים שביקשו לפגוע ברכב הצבאי. יאירי הוציא את האקדח שהיה ברשותו והחל לירות לכיוון התוקפים. הוא חיפה על הנהג שניסה להניע את המשאית ונפגע מהירי לעברם פגיעה אנושה.

הוא הובא לשדה בוקר אבל נלקח כמעט מיד לירוחם ואז לבית החולים בבאר שבע. עוד טרם הגיע לבית החולים נפטר יאירי מפצעיו. הוא היה החלל הראשון של שדה בוקר.

יוסף יאיר

נולד בשם יוסף ליכטר בשנת 1928 ביוגוסלביה. עלה עם הוריו החרדים לארץ בשנת 1933 ולמד בישיבה בבני ברק. כשהיה בן 16 הצטרף לפלמ"ח להכשרה בקיבוץ יגור ועם פרוץ מלחמת העצמאות לחם במסגרת הגדוד השני של הפלמ"ח ונפצע פעמיים. הוא לחם בנגב והגן על צינור המים והתאהב במקום.

אחרי המלחמה גר בתל אביב ועבד בעבודת מזדמנות. הוא החל לעבוד כקודח מים מטעם מקורות בנגב, והחליט להישאר לחיות בו. כך הגיע לשדה בוקר והיה בין החברים הראשונים במקום.

דרכי הגעה

הגלעד לבמבי יאירי ממוקם על כביש 204 מול הכניסה לחוות נחל הרועה. כדי לבקר באתר בבטיחות סעו בכביש 204 לחוות נחל הרועה, וחנו בכניסה לחווה. חוצים הכביש בזהירות וניגשים לגלעד

או נווטו אלינו בוייז:

האנדרטה לבמבי יאירי

אנדרטה לזכרו של יוסף יאירי - במקום בו נפל

ההדרכה תתקיים ביום שישי 21.04 בשעה 9:00 – בהדרכת מיכה ארז ממרחב עם.

אנדרטה לזכרו של יוסף יאירי, שכונה במבי, אשר נהרג בדרכו חזרה לשדה בוקר לאחר שנסע לבאר שבע לחדש אספקה לישוב. האנדרטה מוצבת במקום בו אירעה התקרית – במקום המארב בו נורה יאירי, בסמוך לכביש ולישוב מרחבעם, מול הכניסה לנחל הרועה. האנדרטה: גל אבנים לצד הדרך ועליו שלט אבן עם שמו של יאירי, כינויו ותאריך מותו.

ניתן גם להגיע עצמאית בכל שעות היום.

שדה בוקר הוקמה בשנת 1952. קבוצה של צעירים, שחלקם לחמו בנגב במלחמת העצמאות, החליטו להקים בנגב ישוב, אולי אפילו חוות בוקרים, כמו במערב הפרוע. כחודש אחרי הקמת הישוב הגיע למקום בחור צעיר שלא היה מוכר לחברי הגרעין הראשון שהתיישב במקום. הוא הציג את עצמו בשם במבי, ביקש להצטרף אליהם והם נעתרו. במבי – הוא יוסף יאירי – התגלה כבחור חרוץ ונחמד, שעבד ברצון והיה לו גם חוש הומור. הוא התחבב מאוד על החברים במקום ועשה כל עבודה. בסוף השנה, למרות שלא היה מהמייסדים, התמנה למרכז המשק.

חלק מתפקידו כמרכז משק היה לדאוג לאספקה. שדה בוקר היה באותם ימים ישוב מרוחק שהדרך אליו היתה דרך עפר. מעט מאוד כלי רכב הגיעו לאזור. מדי פעם צריך היה לקחת את הרכב של הישוב ולצאת לבאר שבע או למרכז להביא אספקה לחברים ולמשק.

בחנוכה, יום ששי 19.12.1952, יצא יאירי מבאר שבע עם רכב מלא באספקה לשדה בוקר. הרכב נתקע והוא ניסה למצוא דרך אחרת להגיע לישוב המרוחק. הוא הצליח לתפוס טרמפ במשאית צבאית של ההנדסה הקרבית שהחיילים שהיו עליה הסכימו לקחת גם אותו וגם את האספקה.

בדרך, כשכבר עברו את ירוחם והתקרבו לשדה בוקר, נתקלה המשאית במחסום על הכביש שחייב את אותם לעצור. הם חשבו שהצבא הקים את המחסום כיוון שהדרך היתה קשה למעבר, בעיקר בחורף. אבל מיד כשעצרו נפתחה עליהם אש. היה זה מארב של מסתננים שביקשו לפגוע ברכב הצבאי. יאירי הוציא את האקדח שהיה ברשותו והחל לירות לכיוון התוקפים. הוא חיפה על הנהג שניסה להניע את המשאית ונפגע מהירי לעברם פגיעה אנושה.

הוא הובא לשדה בוקר אבל נלקח כמעט מיד לירוחם ואז לבית החולים בבאר שבע. עוד טרם הגיע לבית החולים נפטר יאירי מפצעיו. הוא היה החלל הראשון של שדה בוקר.

יוסף יאיר

נולד בשם יוסף ליכטר בשנת 1928 ביוגוסלביה. עלה עם הוריו החרדים לארץ בשנת 1933 ולמד בישיבה בבני ברק. כשהיה בן 16 הצטרף לפלמ"ח להכשרה בקיבוץ יגור ועם פרוץ מלחמת העצמאות לחם במסגרת הגדוד השני של הפלמ"ח ונפצע פעמיים. הוא לחם בנגב והגן על צינור המים והתאהב במקום.

אחרי המלחמה גר בתל אביב ועבד בעבודת מזדמנות. הוא החל לעבוד כקודח מים מטעם מקורות בנגב, והחליט להישאר לחיות בו. כך הגיע לשדה בוקר והיה בין החברים הראשונים במקום.

דרכי הגעה

הגלעד לבמבי יאירי ממוקם על כביש 204 מול הכניסה לחוות נחל הרועה. כדי לבקר באתר בבטיחות סעו בכביש 204 לחוות נחל הרועה, וחנו בכניסה לחווה. חוצים הכביש בזהירות וניגשים לגלעד

או נווטו אלינו בוייז:

אנדרטאות

האתר בהרצה יתכנו תקלות. אנו עובדים עליהן כדי להביא לכם את חווית הגלישה הטובה ביותר