האנדרטה לחטיבה 99

האנדרטה לחללי חטיבה 99 במלחמת ששת הימים

האנדרטה מנציחה את 21 חללי חטיבה 99, לשעבר חטיבת הנגב, שנפלו במלחמת ששת הימים. האנדרטה מורכבת משישה עמודים מלבניים מבטון חשוף – כששת ימי הלחימה. העמודים מוצבים כמניפה כשהראשון שוכב והאחרון עומד במלואו – 15 מטרים גובהו. ארבעת העמודים הנוספים מוצבים בזוויות הולכות וגדלות ביניהם. כל אחד מהעמודים מבטא שלב בלחימה של החטיבה: מעמוד השוכב המבטא את ההמתנה, זה שמעליו – את ימי הכוננות, אחריו – התרוממות, הזינוק, הקרב והעמוד העומד מבטא את הניצחון. הפסל מוצב על רחבת בטון ובפינה מוצב שלט ועליו שמות הנופלים.

ניתן להגיע עצמאית בכל שעות היום. באנדרטה זו לא תתקיים הדרכה.

במלחמת ששת הימים, 5-10 ביוני, 1967, השתתפה חטיבה 99, חטיבת מילואים שהיתה מבוססת על חטיבת הנגב, בקרבות על אבו עגילה, צומת הדרכים בכניסה לחצי האי סיני ומתחם אום כתף שהגן עליה.

זמן קצר לפני המלחמה מונה יקותיאל אדם למפקד חטיבת המילואים ובתקופת ההמתנה, כחלק מהתכניות לקרב, צורפו אל חיילי המילואים שהתאמנו שני גדודים של חיילי נח"ל סדירים. החטיבה התכוננה לכיבוש מתחם אום כתף שהיה חלק מרכזי במערך ההגנה על צומת אבו עגילה כחלק מאוגדת אריאל שרון.

אבו עגילה נחשבת לנקודת מעבר הכרחית בכניסה למרכז סיני. לאחר שנכבשה הן במלחמת העצמאות, במצבע חורב והן במבצע סיני, חיזקו המצרים את אחיזתם באזור בעיקר בביצור מתחם אום כתף שממזרח לצומת. בהכנות לקראת פרוץ מלחמת ששת הימים ברור היה שכיבוש אום כתף הכרחי להמשך ההתקדמות אל תוך סיני. המתחם ממוקם בין שני מכשולים טבעיים – הר שנקרא ג'בל דליפה ודיונות חול קשות למעבר – והיה ברור אם כך שכיבוש מתחם מבוצר ושמור זה יהיה קשה במיוחד.

אוגדת אריאל שרון היא שנבחרה למשימה ובתוכנית הקרב שולבו כוחות שריון, חי"ר, הנדסה וארטילריה וכן תוכנן שימוש בהטעיות ותחבולות. על חטיבה 99 הוטל להגיע אל המתחם מצפון – מכיוון דיונות החול. הכניסה מאזור זה היתה לא צפויה שכן הדיונות קשות ביותר למעבר. למרות הקושי הוחלט כי חטיבה 99 תצעד בדיונות כדי להשתמש ביתרון הפתעה זה. החטיבה החלה בתנועה למתחם אחרי רדת החשכה, ביום הראשון ללחימה.

הקושי העיקרי היה ההליכה בדיונות, שהיתה קשה במיוחד לחיילי המילואים. בנוסף – חשוב היה לשמור על תיאום מלא הן בין כל גדודי הכוח והן בינם לבין כוחות הארטילריה שסייעו להם בהרעשה וריכוך ההגנה על המתחם. סיוע נוסף שנתנה הארטילריה לכוחות שנעו בדיונות הוא בסימון הכיוון למתחם – הפגזים שירו סימנו לכוחות את כיוון ההתקדמות והתקיפה בחשכה.

ההתקפה המתואמת בשלושה ראשים החלה באחת עשרה ורבע בלילה, אחרי הרעשה ארטילרית כבדה. החטיבה לחמה בתעלות הקשר של המתחם בקרב שבחלקו היה קרב פנים אל פנים. לבסוף הצליחו לכבוש את המתחם כולו. חיילי החטיבה הגיעו עד לדרך שמובילה למרכז חצי האי סיני. כוחות ההנדסה שחברו אליהם הכינו את הכביש למעבר הכוחות.

הקרב אפשר לכוחות השריון הישראליים לנוע אל תוך חצי האי סיני. ששה מלוחמי החטיבה קיבלו צל"ש על קרב זה.

כוח נוסף מהחטיבה המשיך בלחימה באזור – בכיבוש מוצבי הסבחה ומאוחר יותר גם מתחם קוסיימה.

אחר כך המשיכו כוחות החטיבה צפונה והשתלטו על חלק מאזור אל עריש. במסגרת זו זכו שני לוחמים לצל"ש על פעולה לחילוץ נפגעים. עוד שני לוחמים קיבלו עיטורי גבורה נוספים.

החטיבה איבדה 21 מחייליה בלחימה.

את האנדרטה עיצב חובב כרובי, מעצב ואמן שהיה קצין בחטיבה, ביזמת חיילי החטיבה. היא נחנכה ב-6 ביולי 1974, במלאת 4 שנים לקרב אום כתף.

בין החללים המונצחים באנדרטה:

דניאל ורדון

נולד בשנת 1939 בגבעת ברנר. בנעוריו הקים רביעיה קולית יחד עם שייקה לוי. התגייס לצבא בשנת 1959 ושירת בחטיבת גולני. יצא לקורס קצינים ואף פיקד על כמה פעולות. בעת שירותו הסדיר קיבל שני ציונים לשבח – האחד כחיל והאחד במפקד. אחרי שחרורו הצטרף לקיבוץ בית גוברין שעמד לקראת פירוק, כדי להשתתף בשיקומו, שם נישא ונולדו לו שני ילדים. בשירות המילואים המשיך להתקדם בצבא ומונה למפקד מחלקת ג'יפים בסיירת חטיבת הנגב (חטיבה 99). בראשית תקופת ההמתנה גויס למילואים עם יחידתו. נהרג בקרובות באזור אל עריש בעת ניסיון לפינוי פצועים. על פעולה זו קיבל ציון לשבח. תקליט שנקרא 'שירים לדני' יצא לזכרו.

מרדכי אברהם

נולד בשנת 1949 בבגדד שבעיראק. כשהיה כבן שנתיים עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בהוד השרון. את לימודיו התיכוניים עשה בכפר הנוער מאיר שפיה. הוא התעניין במיוחד במדע ואהב לקרוא. היה החבר בגרעין נח"ל לקיבוץ גזית והתגייס לצבא עם חבריו לגרעין בינואר 1967. לנוכח יכולותיו ונכונותו לכל משימה נשלח לקורס מ"כים. אבל למחרת היום שבו החל הקורס, פרצה מלחמת ששת הימים. נשלח לחזית עם חבריו לקורס. נפל בקרב במוצב ג'ירדי בסיני.

יוסף-נאיף אמון

נולד בכפר ירכא בשנת 1940. התגייס בשנת 1961 שירת ביחידת סיור. אחרי שחרורו התגייס למשמר הגבול. נישא ונולדו לו שלושה ילדים. נפל ביום בהסתערות על המוצב באום כתף.

דרכי הגעה

האנדרטה ממוקמת על גבעה שצופה על כביש 40 מצפון לנאות חובב. נוסעים לכניסה הצפונית לנאות חובב ופונים ימינה, ומיד שוב ימינה על כביש הגישה הסלול. הכביש ייקח אתכם עד למרגלות האנדרטה.

באנדרטה זו לא תתקיים הדרכה.

או נווטו אלינו בוייז:

האנדרטה לחטיבה 99

האנדרטה לחללי חטיבה 99 במלחמת ששת הימים

האנדרטה מנציחה את 21 חללי חטיבה 99, לשעבר חטיבת הנגב, שנפלו במלחמת ששת הימים. האנדרטה מורכבת משישה עמודים מלבניים מבטון חשוף – כששת ימי הלחימה. העמודים מוצבים כמניפה כשהראשון שוכב והאחרון עומד במלואו – 15 מטרים גובהו. ארבעת העמודים הנוספים מוצבים בזוויות הולכות וגדלות ביניהם. כל אחד מהעמודים מבטא שלב בלחימה של החטיבה: מעמוד השוכב המבטא את ההמתנה, זה שמעליו – את ימי הכוננות, אחריו – התרוממות, הזינוק, הקרב והעמוד העומד מבטא את הניצחון. הפסל מוצב על רחבת בטון ובפינה מוצב שלט ועליו שמות הנופלים.

ניתן להגיע עצמאית בכל שעות היום. באנדרטה זו לא תתקיים הדרכה.

במלחמת ששת הימים, 5-10 ביוני, 1967, השתתפה חטיבה 99, חטיבת מילואים שהיתה מבוססת על חטיבת הנגב, בקרבות על אבו עגילה, צומת הדרכים בכניסה לחצי האי סיני ומתחם אום כתף שהגן עליה.

זמן קצר לפני המלחמה מונה יקותיאל אדם למפקד חטיבת המילואים ובתקופת ההמתנה, כחלק מהתכניות לקרב, צורפו אל חיילי המילואים שהתאמנו שני גדודים של חיילי נח"ל סדירים. החטיבה התכוננה לכיבוש מתחם אום כתף שהיה חלק מרכזי במערך ההגנה על צומת אבו עגילה כחלק מאוגדת אריאל שרון.

אבו עגילה נחשבת לנקודת מעבר הכרחית בכניסה למרכז סיני. לאחר שנכבשה הן במלחמת העצמאות, במצבע חורב והן במבצע סיני, חיזקו המצרים את אחיזתם באזור בעיקר בביצור מתחם אום כתף שממזרח לצומת. בהכנות לקראת פרוץ מלחמת ששת הימים ברור היה שכיבוש אום כתף הכרחי להמשך ההתקדמות אל תוך סיני. המתחם ממוקם בין שני מכשולים טבעיים – הר שנקרא ג'בל דליפה ודיונות חול קשות למעבר – והיה ברור אם כך שכיבוש מתחם מבוצר ושמור זה יהיה קשה במיוחד.

אוגדת אריאל שרון היא שנבחרה למשימה ובתוכנית הקרב שולבו כוחות שריון, חי"ר, הנדסה וארטילריה וכן תוכנן שימוש בהטעיות ותחבולות. על חטיבה 99 הוטל להגיע אל המתחם מצפון – מכיוון דיונות החול. הכניסה מאזור זה היתה לא צפויה שכן הדיונות קשות ביותר למעבר. למרות הקושי הוחלט כי חטיבה 99 תצעד בדיונות כדי להשתמש ביתרון הפתעה זה. החטיבה החלה בתנועה למתחם אחרי רדת החשכה, ביום הראשון ללחימה.

הקושי העיקרי היה ההליכה בדיונות, שהיתה קשה במיוחד לחיילי המילואים. בנוסף – חשוב היה לשמור על תיאום מלא הן בין כל גדודי הכוח והן בינם לבין כוחות הארטילריה שסייעו להם בהרעשה וריכוך ההגנה על המתחם. סיוע נוסף שנתנה הארטילריה לכוחות שנעו בדיונות הוא בסימון הכיוון למתחם – הפגזים שירו סימנו לכוחות את כיוון ההתקדמות והתקיפה בחשכה.

ההתקפה המתואמת בשלושה ראשים החלה באחת עשרה ורבע בלילה, אחרי הרעשה ארטילרית כבדה. החטיבה לחמה בתעלות הקשר של המתחם בקרב שבחלקו היה קרב פנים אל פנים. לבסוף הצליחו לכבוש את המתחם כולו. חיילי החטיבה הגיעו עד לדרך שמובילה למרכז חצי האי סיני. כוחות ההנדסה שחברו אליהם הכינו את הכביש למעבר הכוחות.

הקרב אפשר לכוחות השריון הישראליים לנוע אל תוך חצי האי סיני. ששה מלוחמי החטיבה קיבלו צל"ש על קרב זה.

כוח נוסף מהחטיבה המשיך בלחימה באזור – בכיבוש מוצבי הסבחה ומאוחר יותר גם מתחם קוסיימה.

אחר כך המשיכו כוחות החטיבה צפונה והשתלטו על חלק מאזור אל עריש. במסגרת זו זכו שני לוחמים לצל"ש על פעולה לחילוץ נפגעים. עוד שני לוחמים קיבלו עיטורי גבורה נוספים.

החטיבה איבדה 21 מחייליה בלחימה.

את האנדרטה עיצב חובב כרובי, מעצב ואמן שהיה קצין בחטיבה, ביזמת חיילי החטיבה. היא נחנכה ב-6 ביולי 1974, במלאת 4 שנים לקרב אום כתף.

בין החללים המונצחים באנדרטה:

דניאל ורדון

נולד בשנת 1939 בגבעת ברנר. בנעוריו הקים רביעיה קולית יחד עם שייקה לוי. התגייס לצבא בשנת 1959 ושירת בחטיבת גולני. יצא לקורס קצינים ואף פיקד על כמה פעולות. בעת שירותו הסדיר קיבל שני ציונים לשבח – האחד כחיל והאחד במפקד. אחרי שחרורו הצטרף לקיבוץ בית גוברין שעמד לקראת פירוק, כדי להשתתף בשיקומו, שם נישא ונולדו לו שני ילדים. בשירות המילואים המשיך להתקדם בצבא ומונה למפקד מחלקת ג'יפים בסיירת חטיבת הנגב (חטיבה 99). בראשית תקופת ההמתנה גויס למילואים עם יחידתו. נהרג בקרובות באזור אל עריש בעת ניסיון לפינוי פצועים. על פעולה זו קיבל ציון לשבח. תקליט שנקרא 'שירים לדני' יצא לזכרו.

מרדכי אברהם

נולד בשנת 1949 בבגדד שבעיראק. כשהיה כבן שנתיים עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בהוד השרון. את לימודיו התיכוניים עשה בכפר הנוער מאיר שפיה. הוא התעניין במיוחד במדע ואהב לקרוא. היה החבר בגרעין נח"ל לקיבוץ גזית והתגייס לצבא עם חבריו לגרעין בינואר 1967. לנוכח יכולותיו ונכונותו לכל משימה נשלח לקורס מ"כים. אבל למחרת היום שבו החל הקורס, פרצה מלחמת ששת הימים. נשלח לחזית עם חבריו לקורס. נפל בקרב במוצב ג'ירדי בסיני.

יוסף-נאיף אמון

נולד בכפר ירכא בשנת 1940. התגייס בשנת 1961 שירת ביחידת סיור. אחרי שחרורו התגייס למשמר הגבול. נישא ונולדו לו שלושה ילדים. נפל ביום בהסתערות על המוצב באום כתף.

דרכי הגעה

האנדרטה ממוקמת על גבעה שצופה על כביש 40 מצפון לנאות חובב. נוסעים לכניסה הצפונית לנאות חובב ופונים ימינה, ומיד שוב ימינה על כביש הגישה הסלול. הכביש ייקח אתכם עד למרגלות האנדרטה.

באנדרטה זו לא תתקיים הדרכה.

או נווטו אלינו בוייז:

אנדרטאות

האתר בהרצה יתכנו תקלות. אנו עובדים עליהן כדי להביא לכם את חווית הגלישה הטובה ביותר